רק לחץ ציבורי גדול ישפיע על העירייה לעמוד בהתחיבותה לתושבים ולגלבוע שלא לבנות על שטח שהוגדר ירוק

מאת אליעזר דקל

חרב  הנדל"ן מאיימת זה שנים על עתידה וגורלה של אחת מפינות החמד הירוקות בעיר – מתחם היינה, סמוך למרכז הכרמל. יזמים, צעירים וותיקים כאחד, ביקשו להעלות בולדוזרים על הגנים היפהפיים, שהוקמו בימי המנדט הבריטי בארץ ישראל ולהפוך גן מקסים, נקודת אור בין מפלצות הבטון, למשאבת כסף.

עיר גנים, עם מרווחים ירוקים בין בתי מגורים. זו הייתה הגישה שאפיינה את תכנון העיר. עם השנים נעלמו השטחים הירוקים בעיר ופינו מקומם לכבישים ובתי מגורים. אבל בניגוד למתחמים אחרים, מתחם היינה שרד את כל השינויים והתהפוכות שחלו בעיר. מהתוצאה נהנים כולם, תושבי העיר ועוברי אורח. הכיכר המעגלית, הנושאת את שמו של המשורר הגרמני, היינריך היינה, מגדל המים שבמרכזה, הגינה הציבורית ומבנה "לב הכרמל", שנבנה בעבר הרחוק  כמלון. ליד כל אלה, הבתים מסביב מאופיינים בשוליים ירוקים, מרווחים גדולים ביניהם והרבה ירק.

בשנת 1987 ויתרת עיריית חיפה על חלק מהגינה הציבורית, גן שמואל, וצירפה אותו ללב הכרמל, שקיבל הטבות בנייה, שהשכנים, שלא ידעו על כך, התקשו להבין.  עשור לאחר מכן נרקמה תוכנית לבניית שלושה מגדלים בני 20 קומות. המשמעות הייתה ברורה – הרס המתחם. הידיעה על כך, שדלפה לציבור, הביאה למאבק ציבורי, שאותו הנהיגו תושבי האזור, בהשתתפות גופים ציבוריים ואנשי מקצוע. בתום מאבק ממושך הכריזה העירייה על מתחם היינה באתר לשימור. המתחם נציל, העיר כולה יצאה נשכרת.

השנים חלפו ומעמדו של האתר נפגע ללא הרף. למרות שנועד לשימור, איש לא עשה דבר בנושא ואט אט, באופן שיטתי, תוך עצימת עיניים של גופי התכנון והפיקוח העירוניים נפגע מעמדו של האתר. דוגמאות לכך לא חסרות, מהבנייה ברחוב היינה מס' 8, המשך בקיוסק הפועל בשטחו של גן המשחקים במקום, סוללות של אנטנות  סלולאריות, שהוצבו על גג בית האבות הצמוד לגן ובמתחם שהוכרז במתחם לשימור, הרס לב הכרמל ועקירת העצים בשטח הירוק שלידו, עבודות פיתוח בגן שמואל, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שמדובר באתר המיועד לשימור וכלה בחיסול החלק המשולש של הגן והפיכתו למעין מגרש חניה, שבמרכזו  דשא - תכנון  זר למתחם ויציקת יציקת בטון בחצר בית מספר 1, תוך חיסול מוחלט של עצים נדירים ופגיעה בעקרונות השימור.

בימי מלחמת לבנון השנייה, עוד אנו מסתתרים מהפצצות החיזבאללה, עמלה קבוצת יזמים, לצד צוות של מהנדס העיר, על תוכנית גרנדיוזית חדשה, שכללה בנייה מאסיבית בשטח לב הכרמל ובשטח הירוק הצמוד לו, בניגוד גמור לתב"ע הנוכחית במקום. המתכננים עשו שימוש ציני במושג שימור כדי לקבל אחוזי בנייה מופרזים ולהרוס את השטחים הירוקים הבודדים שנשארו בכרמל. תכנית זו אף הצליחה לעבור בוועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה.

 בשלב זה ביקש ועד הפעולה של  תושבי המתחם את התערבותו של חבר מועצת העיר שלמה גלבוע. לאחר שבדק הנושא ולמד אותו היטב, הסכים גלבוע להתנגד להחלטת וועדת המשנה והגיש השגה, שהביאה לדיון בנושא במליאת הוועדה המקומית בינואר 2007. לדיון הגיעו תושבי אזור המתחם כשהם מצוידים בחוות דעת משפטית של עו"ד משה פרזנצ'בסקי, שלטי מחאה וחומר הסברה שחולק לחברי המליאה.

כשראה ראש העיר, עו"ד יונה יהב, את ההתקהלות ואת נוכחות אנשי התקשורת, הוא פנה לגלבוע ובעקבות שיחה עמו החליט להוריד את הנושא מסדר היום. בישיבה שבה השתתפו ראש העיר,צוות מהנדס העיר, היזמים ושלמה גלבוע הוחלט, כי לא תהיה בנייה בשטח הירוק במתחם היינה. בעקבות ההחלטה הציעו היזמים בניית מבנה חלופי בשטח לב הכרמל, שישמר את אופי המתחם ויתאים לתב"ע. בהמשך אישרה הוועדה המחוזית את דרישת  המועצה לשימור אתרים לשימור מבנה לב הכרמל.

בשלב זה מנסה אדריכל אדם קולמן לגשר בין תביעות היזמים לאחוזי בנייה מוגברים, לבין תביעת המועצה לשימור מבנים לשמר את לב הכרמל. למרבה הצער, לא השכיל מתכנן המחוז לכלול בגישור זה את התושבים או את חבר המועצה שלמה גלבוע, שיצג אותם בהצלחה במליאת הועדה המקומית. כמו כן, נעלמה משום מה ההבטחה השלטונית שלא לבנות בשטח הירוק.